החלטה בתיק ת"א 2479/05

1.         הבקשה שבפניי הינה בקשת המבקש (להלן:" הבנק") לעכב את ביצוע החלק האופרטיבי של פסק הדין אשר ניתן ביום 7.9.11, לפיו חוייב הבנק לשלם למשיב 1, אשר התביעה נגדו נדחתה, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 200,000 ש"ח ולמשיבות 2 ו-3 פיצוי בסכום של 200,000 ש"ח ו- 100,000 ש"ח בהתאמה, וכן הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 10% מהסכומים אשר נפסקו להן.

מדובר בתביעה אשר הגיש הבנק כנגד המשיבים ונתבעים נוספים, ותביעה שהגישו המשיבים 1-3 והמנוח ריבוא ישי ז"ל נגד הבנק ושלושה עובדים שלו.

כנגד פסק הדין הוגשו ערעורים נפרדים הן מטעם הבנק והן מטעם המשיבים.

הבנק טען כי סיכויי הערעור טובים וכי לאור זאת, וכן בהסתמך על החשש שאם יתקבל הערעור לא יעלה בידי הבנק להיפרע את התשלומים שישלם או שיהיה קושי באכיפת ההשבה, קיים צורך בעיכוב פסק הדין.

לא ייגרם נזק למשיבים מחמת העיכוב שכן המבקש הוא בנק מסחרי.

כמו כן, אין דחיפות כלכלית או עניינית בפרעון החוב הפסוק.

נאמר כי עדות למצבם הכלכלי של המשיבים, המאששת את החשש כי אם יזכה בערעור לא יעלה בידיו לגבות את הסכומים ששילם על פי פסק הדין, או שתהליך הגבייה יהיה כרוך בקשיים - מצויה במסמכים שהוגשו על ידי המשיבים עצמם.

מצוקתה הכלכלית של המשיבה 3 נובעת מסעיף 139 (ח) לתביעת המשיבים, שם נטען כי המשיבה 3 חולה במחלה קשה וזקוקה לכספים למחייה ולשמירה על איכות חייה.

מצבם של המשיבים בכלל בא לידי ביטוי בבקשתם לדחות הפקדת ערבון בסך 35,000 ש"ח אשר הוטל עליהם במסגרת הערעור שהם הגישו כנגד פסק הדין.

העתק הבקשה צורף כנספח ג'.

כנגד הסיכויים הסבירים של הבנק לזכות בערעור, לנוכח הנזק הבלתי הפיך אשר ייגרם למבקש אם לא יעוכב ביצוע החיוב הכספי, יש להראות כי מאזן הנוחות תומך בעיכוב פסק הדין. 

המבקש היפנה לפסיקה שהיא לדבריו פסיקה מעודכנת, אשר נוטה לנטוש את אמת המידה המחמירה המתנה את עיכוב הביצוע בהוכחת קיום נזק בלתי הפיך או קושי בהחזרת הגלגל אחורנית. חלף זאת  מעדיפה  הפסיקה העדכנית לבחון את הצורך בעיכוב ביצוע פסק הדין על פי מאזן נוחיות השוואתי. 

בהקשר זה היפנה הבנק לעע"מ 603/11 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה נ' מסעדות ורעיונות בע"מ, שם נקבע כי העובדה שלא קיימת דחיפות מיידית בביצוע פסק דין מטה את הכף לטובת מבקש הביצוע ואף מאפילה על מרכיב סיכויי הערעור.

2.         בתגובת המשיבים נאמר כי הבנק הגיש תביעה כוזבת על יסוד כתב ערבות בטל.

הגשת הערעור איננה מהווה הצדקה לעיכוב פסק הדין במיוחד כאשר מדובר כפסק דין כספי.

אין כל בסיס לטענה כי קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את הכספים אם ישולמו.

עוד נטען כי סיכויי הבנק לזכות בערעור הם אפסיים ואילו סיכויי הערעור שכנגד, במסגרתו עותרים המשיבים להגדיל את סכום הפיצויים ולחייב את פקידי הבנק לתשלום באופן אישי, הם גבוהים יותר.

המשיבים טענו כי פקידים בכירים של הבנק הורו להגיש תביעה בהיקף של חמישה מיליון ש"ח כנגד נשות בעלי מניות בחברה, בידיעה כי הם משתיתים את עילת התביעה על כתב ערבות בטל.

כמו כן, הוגשה התביעה אף כנגד סיגל רבוא שהיא נכה בשיעור 100% בידיעה שעילת התביעה נגדה איננה קיימת.